הסדרי ראייה |
||||||
כפי שניתן לשער, הסדרי הראייה ועניינים בהם מעורבים ילדינו הינם מהדברים הקשים ביותר בגירושין. שאלת הסדרי הראיה, מי יזכה לקבל חזקה על הילדים ומה יהיו הסדרי הראיה של בן\ת הזוג שלא קיבל חזקה על הילדים מהוות נושא עיקרי בהליכים. הסדרי הראיה נועדו לאפשר לבן הזוג שאינו מקבל חזקה בלעדית לשמור על קשר עם הילדים. ככל שגיל הילד קטן יותר כך מכיר בית המשפט בחשיבות הזמן אותו יבלה הילד לצד אמו. תדירות המפגשים נקבעת ע"י בית המשפט לאחר הבחנה של נציג סעד שפעמים רבות בסמכותו אף לקבוע או להמליץ על זמני וכמות המפגשים. מן המקובלים כי הסדרי ראיה יקויימו לרוב פעמיים בשבוע בימים ובשעות קבועות, ועל כך נעמוד בהמשך. כיצד נקבעים הסדרי הראייה להורה שאינו המשמורן? הסכם גירושין נותן חשיבות לעניין הסדרי הראייה של ההורה שאינו המשמורן. הפרת הסדרי ראייה: מתגרשים רבים נוהגים להעניש או לחנך את בן הזוג ע"ח הילדים או באמצעות מניעת הסדרי הראייה. הדבר אינו כדאי והנזק הנגרם מכך הינו כפול, הן לילדים והן להמשך הקשר בין הזוג המתגרש. חשיבות רבה יש בשמירת קשר טובה ככל האפשר בין בני הזוג המתגרש ועליהם לעשות ככל יכולתם למנוע חיכוכים מתמשכים ומריבות. יש לשמור על גמישות וריכוךבמקרים בהם יש קושי לצד לשמור על קביעות או מועדי הראייה ולעזור להורה הנ"ל להעביר המסר לילד בצורה רכה ומתחשבת. ילדינו אינם כלי משחק ויציבותם והשקט הנפשי שלהם צריך להיות במוקד העניין של כל הורה.
הפרת הסדרי הראייה עלולה להוביל להגשות בקשות מתאימות לבית המשפט, כך למשל: "בקשה לנקיטת סנקציות כלכליות" כגון תשלום לבייבי סיטר/השגחה, בשעות שההורה לא עמד בהסדרים הקיימים. ניתן גם לבקש צו על פי פקודת ביזיון בית משפט בנוגע להטלת קנס על הפרת הסדרים
הורה משמורן שאינו מוסר להורה שאינו משמורן את הילדים, בזמן או בכלל, יכול למצוא עצמו מתגונן בפני מספר מהלכים משפטיים ובניהם פנייה לבית המשפט, פנייה למשטרה בנוגע להפרת הסדרי הראייה ופנייה לפקידת הסעד. הנסיון מלמד כי מקרים בהם ההורים הצליחו להתעלות ולשמור על יחסים סבירים ונעימים ביניהם וללא התנצחויות מיותרות, הוביל הדבר לגמישות ועזרה ביניהם, ששומרת את הילדים, ככל שניתן, רחוקים ממאבק הגירושין או מהשלכותיו לאורך זמן. |
||||||
|
||||||