הסדרת הפעילות הלא חקלאית:

במושבים רבים עסקי החקלאות (לולים ורפתות ישנים) החליפו את ייעודם המקורי לאור אי כדאיות כלכלית .
 

בפועל משמשים אלה עבור פעילות לא חקלאית, כדוגמת מחסני מכר, בתי קפה, מפעלי ייצור וכיוצא באלה. מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון קבעו כללים שונים כדוגמת מגבלת שטח הבניה אשר יכול לשמש עבור פעילות זו, מרחקם ממבנים אחרים וכדומה. מאחר ופעילות רבה מתבצעת הלכה למעשה על מבנים חקלאיים ותיקים הקיימים בפועל בנחלה, ואשר אינם עומדים במגבלות שנקבעו, קיים קושי ממשי להסדיר הפעילות הלא חקלאית ולעתים מחייבת הריסת מבנים.
 

הסדרת הפעילות מחייבת, כאמור לעיל, בתשלום גבוה למינהל מקרקעי ישראל בשיעור של 91% משווי הקרקע וכן תשלום חובות עבר בשיעור של 5% לשנה. נראה כי נחלות רבות יתקשו לעמוד בתשלומים אלה ובמגבלות התכנוניות, ולפיכך לא ניתן יהיה לחתום על חוזה חכירה לפי החלטה 979.

פרקים נוספים בתנאים ליישום החלטה 979:

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד