שלום בית - בתהליך גירושין

מה שנחשב בשפת הפסקת הריב שבין בני הזוג וחזרה לחיי משפחה תקינים, נחשב בעיני החוק לאקט משפטי חשוב ויוצא דופן בדיני הגירושין . המושג "שלום בית" יש לו משקל וכוח משפטי ייחודי ונעשה ע"י צד שאינו מעוניין בגירושין ושאין הסכמה לגירושין. הצד שאינו מעוניין בגירושין יכול לפנות לבית הדין הרבני בתביעה בגדר "ענייני נישואין" לשלום בית תוך נימוקיו לכך.
 

תביעה לשלום בית כמו תביעה לגירושין הינה בסמכותו של בית הדין הרבני בלבד. באם יתרשם בית הדין הרבני כי יש סיכוי לשלום בית ולשיקום חיי הזוגיות והיחסים בין בני הזוג, הוא עלול לעצור ההליכים ולאפשר או לכפות את הליך "שלום הבית". 
 

יש להדגיש כי החלטה של בית הדין הרבני בתביעה לשלום בית אינה ברת אכיפה. 

ולא ניתן לכפות על הצד המתנגד וזה יכול להפר ההחלטה  ולהביא את ביה"ד לדון בגירושין.
 

אמנם בית הדין הרבני אינו יכול לכפות שלום בית אך בהחלט יכול לכפות על הנתבע לקיים את חובותיו במסגרת הנישואין ואף להורות על הפעלת סנקציות כספיות.
 

אם יתרשם בית הדין כי אין כוונה כנה של הצדדים לשלום בית יפנה אותם להמשך ההליכים או לניהול משא ומתן.
 

אם יתרשם בית הדין כי ישנה כוונה לנסיון בשלום בית יכול להפנותם אף לטיפול זוגי.
 

לסירוב לשלום בית יש משמעויות שונות לשני המינים. באם היה זה הבעל שהגיש תובענה לשלום בית שהתקבלה, אך האישה היא זו שמסרבת לקיימה יכול בית הדין הרבני להטיל סנקציות כנגד האישה שתחשב

ל"מורדת" ובכך תפסיד זכותה למזונות אישה ואת כתובתה.

 
מנגד, באם הבעל הוא המסרב לשלום הבית יכול בית הדין הרבני לקבוע כי הוא "מורד" וכי היא זכאית לגט ולכתובתה.
 

לתביעה לשלום בית יש שימושים שאינם ככוונת המחוקק וזאת על מנת להציק או להלחיץ את הצד שכנגד או כפעולה אסטרטגית כדי למנוע פירוק שיתוף בבית מגורים באמצעות בקשה למדור ספציפי. מתפקיד עורך הדין של הצד המתנגד לחשוף את חוסר הכנות בתובענה (אם קיימת) ולשכנע בכך את בית הדין הרבני.
 

יצויין כי תביעה לקבלת צו מניעה נגד הבעל, למניעת הפרעת מגוריה של האישה בדירת בני הזוג יכולה להיתבע במסגרת תביעה לשלום בית כמו גם תביעה למדור ספציפי.
 

צו למדור ספציפי ידרש לרוב ע"י האישה על מנת שיקנה לה את הזכות להמשיך ולהתגורר בבית המגורים אשר תכליתו הבטחת שלום הבית.

 

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד