סיכויי ההסדרים, על סוגיהם

סיכויי ניהול החובות בדרך של הבראת החברה או הסדרים פרטיים


ניסיונות להסדרי הבראה לחברות הינה פעולה משפטית שהופכת מקובלת יותר ויותר עם השנים, ומנגד גדלות דרישות הסף של בתי המשפט בבואם לאשר הסדר נושים לחברה.
בתי המשפט דורשים כתנאי מקדים ולעיתים כתנאי מחייב, את הסכמת הנושה המובטח שלו שעבוד כללי או ספציפי על עיקר מנכסי החברה. כמו כן, השתרשה כבר דרישת בתי המשפט לתרומה ממשית מצד בעלי המניות, שלרוב יש להם אף ערבות אישית לחלק מחובות החברה.


יתרונות הסדרי ההבראה כבר פורטו לעיל והינם רבים.


סיכויי ההבראה תלויים בגורמים רבים ובעיקרם הצעה ראויה ומטיבה עם הנושים, שכנוע נמרץ, הסרת מכשולי האמוציות והעניינים האישיים והתמקדות בעניין הפיננסי בלבד, כדאיות ואפשרות עיסקית לעמוד בהתחייבויות, כוחות נפשיים של כל הגורמים ובעיקר מנהלי החברה בהמשך ניהולה.

בשל מכלול הגורמים לעיל מנסים אנו עורכי הדין הפועלים בתחום לנסות ולאתר יחד עם החברה החייבת, משקיעים או מתחרים שיביעו עניין ברכישת פעילות החברה בדרך של הבראה ולהציגם בפני בית המשפט כבר במעמד בקשת ההקפאה והצעת ההסדר.


לא בנקל נאתר משקיעים או חברות מתחרות שיסכימו לבדוק בלחץ מועדים את מאזני ויכולות החברה המבקשת הקפאה. לעיתים אין ההשקעה הנ"ל וההתרחבות הקשורה בהשקעה בחברה שנקלעה לקשיים חלק מהאג'נדה של החברה המשקיעה.


חשיבות רבה להצלחת המהלך הנ"ל היא עבודת בעלי המניות באיתור המועמדים המתאימים ובעבודת עורך הדין המטפל בשמירה על המשקיע או רוכש החברה, מפני נושים או פעולות משפטיות שעלולות לטרפד את המהלך ולבזבז את זמנה, מרצה והשקעתה של החברה המשקיעה.


חשוב לציין כי להליך ההבראה עלות כבדה יחסית. עלות שכרי הנאמן ושכר טרחת עורכי הדין תלויים בשעות העבודה הרבות המושקעים בהליך שכזה והמתומחר בהתאם. כמו כן תרומת הבעלים המתבטאת לרוב בתרומת נכסים אישיים או כספים, יכולה לעיתים להוות הוצאה שאינה מחוייבת המציאות עבור בעלי המניות ויתכן כי יכלו להימנע מ"להיפתר" מנכסים אלה לטובת נושי החברה, באם לא היו פונים למהלך שכזה.


במרבית המקרים לא יסכימו נושי החברה ונושי בעלי המניות לקבל פחות ממה שאלה חושבים שיוכלו להשיג בהליכי גבייה כנגד החברה ובעליה.
טרם הגשת בקשה לצו הקפאה והסדר נושים יש לשקול את כל השיקולים שצוינו לעיל ולבחון את סיכויי ההסדר וטובת כל הצדדים הנוגעים בדבר.

 

כשלון של הליך הבראה מוביל אומנם לפירוק החברה ולהסרת צו ההקפאה ועיכוב ההליכים כנגד החברה ובעליה, אך כפועל יוצא מהצעת ההסדר גרם הדבר גם לחשיפת כל "הקלפים" ולרבות כל נכסי החברה ויכולות בעלי המניות. 

 


 

סיכויי הסדר נושים פרטי תוך המשך התנהלות רגילה

סיכויי הסדר תוך המשך התנהלות החברה תלוי למעשה ברצון הספקים והנושים אך יותר מכל תלוי בשינוי הממשי שעבר העסק ובשונה מההתנהלות שהביאה אותו למשבר העיסקי.


נכון הוא שיש מקרים בהם לא מבסיסו של העסק או התנהלותו נובעים החובות, אלא ממקרה חד פעמי של כשל כדוגמת פתיחת סניף לא מוצלח לעסק או סירוב שיקים של ספק או לקוח העסק שגרם לבעיה תזרימית קשה או מעילה, מלחמה, אסון טבע, מות אחד השותפים וכו'.
במקרים בהם העסק טוב ומוצלח בבסיסו יתכן כי בעזרת נושי העסק ופריסה מתאימה יתכן הסדר שיתקיים תוך כדי פעילות סדירה של העסק ואף בהצלחה מרובה.


במרבית המקרים לא כך הדבר. במרבית המקרים חובות הנובעים מהתנהלות עיסקית מגיעים לרמת "רתיחה" לאחר שכר מיצה בעל העסק או בעל החברה את היכולות הבסיסיות של העסק כדוגמת אשראי בנקאי, אשראי ספקים, שיווק ופרסום אגרסיבי וכו'. במקרים אלה לא יצלח הסדר נושים ללא שינוי ממשי ומהותי בעסק.


כל הסדר כולל שיעשה יתקל לבסוף בקושי תזרימי. אינני מבקש להיות "נביא הזעם", אך נראה לי כי המשך התנהלות דומה לזה שהביא את העסק למצבו הפיננסי, לא יניב לשיפור מצבו ולסיכוי ממשי לנושים לקבל את מלוא תשלום ההסדר.
ניתן לסכם ולומר כי הסדרים תוך כדי הפעלת העסק במתכונתו קודם להסדר נראה כנותן הרגשת "הכל בסדר" לבעלי החברה אך הרגשת חמיצות באשר לבאות.


לא מעט מנושי החייב או החברה החייבת מנוסים כבר בהסדרים תוך כדי המשך פעילות העסק החייב להם כספים. ניסיונם זה עלול להוביל את חלקם להתנגד לכזה הסדר או לדרוש ערבויות אישיות ואף כספיות או נכסיות כדי להגן על זכויותיהם והבטחת תשלומי ההסדר.


לעיתים דרישות הנושים במתן "השקט התעשייתי" הדרוש לעסק כדי להמשיך ולקיימו יהיו יקרים ואולי אף יקרים מדי בחישוב לטווח ארוך ובמקרה של הפרת ההסדר עלולה החברה ובעלי המניות למצוא עצמם בסיכון גדול יותר ובחשיפה גדולה משהיו ערב ההסדר.


זאת ועוד. הסדרים תחת התנהלות אותו יכול להראות כהעדפת נושים ועל כן מומלץ כי אחוזי תשלומי ההסדר יהיו אחידים לכל הנושים, דבר שיקשה מאוד על מציאת הסכמה גורפת מצד כל הנושים. מבלי הסכמה גורפת שכזו, סיכויי ההסדר יהיו רעועים.


בהקשר זה חשוב לזכור כי בהעדר הסכמה גורפת של כלל הנושים, יכול נושה אחד ויחיד שלא הסכים ואשר ימשיך בפעילות משפטית לגבייה, לגרום לכך שהעסק החייב לא יוכל לעמוד בתשלומי ההסדר בשל עיקולים בחשבונותיו או אצל ספקיו או של מלאי העסק וכו'.
בהעדר צו הקפאה מבית המשפט או עיכוב הליכים כללי וגורף, לא יעמוד החייב בפרץ פעולות הגבייה של הנושה המסרב להסדר ובכך למעשה יביא הדבר לקץ האפשרות להמשך הפעלת העסק ותשלומי ההסדר.

 


 

סיכויי הסדר נושים פרטי תוך הקמת עסק חדש

פתיחת עסק חלופי או עסק חדש באותו תחום פעילות של החייב גורר את החייב לפתיחת עסק חדש עם גרעון הון התחלתי שלילי ועם אפשרויות קטנות הרבה יותר לקבלת אשראי בנקאי או אשראי ספקים גדול או אפילו כמקודם.

כאמור, מסקנה ברורה היא כי סיכוייו של העסק החדש הינם לרוב נמוכים יותר משיקומו של העסק שעל חובותיו מנסים אנו להתגבר.

עסק חדש תחת שם חדש או חברה חדשה דורש למעשה הקמת מוניטין מחדש.
כל איש עסקים המיומן מעט ברזי רכישת חברות או בדיקת כדאיות עיסקית יציב בראשון בדיקותיו את ערך מוניטין החברה, שנות הוותק, שמה הטוב בפני לקוחותיה, שמה הטוב בפני ספקיה והתמורות שבפרסומה במהלך שנות פעילותה.

לא אכחיש כי ישנם מקרים בודדים ש"גונבו לאוזניי" בהם הקים החייב עסק חדש המבוסס על עיסקו הקודם אך תחת חברה שאינה בבעולתו ובכך התאפשר לו אשראי בנקאי התחלתי ואף להשיב בתקופה סבירה את מרבית חובותיו ולשמור לעצמו חלק נכבד מעיסקו, אך במרבית המקרים ייאלץ העסק בשם מותג חדש ובכך אף יעזור לנושיו לקבל אשראי בגין תשלומיו החדשים באשר מצבה של החברה שנסגרה נושא ודאי את שמו הקודם של העסק אשר מזוהה עם חובות.
גם במקרה זה, כל הסדר כולל שיעשה עלול להיתקל לבסוף בקושי תזרימי. גם כאן ייאלץ בית העסק החדש לשנות דרכיו מהמשך התנהלות דומה לזו שהביאה את העסק למצבו הפיננסי מלכתחילה וזאת כדי לשפר מצבו ולהביא לסיכוי ממשי לנושים לקבל את מלוא תשלום ההסדר.


הסדרים תוך כדי הפעלת העסק במתכונתו החדשה עלול להוביל את חלקם הגדול של הנושים להתנגד להסדר או לדרוש ערבויות אישיות ואף כספיות או נכסיות כדי להגן על זכויותיהם והבטחת תשלומי ההסדר.
הנושים ועורכי דינם יודעים כי הסכמה להסדר תחת ניהול חברה או עסק חדש במקומו של העסק שחייב כספים, עלול להביא את הנושים לחשיפה גדולה יותר ולסיכון גדול יותר משהיו ערב להסדר, תוך שמלאי החברה החייבת מועבר לכאורה תחת הסכמתם לחברה החדשה וכך אף כל נכסי החברה או העסק הקודם.


גם כאן חשוב לציין כי בהעדר הסכמה גורפת של כלל הנושים, יכול נושה אחד ויחיד שלא הסכים ולהמשיך בפעילות משפטית לגבייה, ובכך לגרום לכך שהעסק החדש לא יוכל לעמוד בתשלומי ההסדר בשל עיקולים בחשבונותיו או אצל ספקיו או עיקולי מלאי העסק וכו'.
בהעדר צו הקפאה מבית המשפט או עיכוב הליכים כללי וגורף, לא תעמוד החברה החייבת בפרץ פעולות הגבייה של הנושה המסרב להסדר ובכך למעשה יביא הדבר לקץ האפשרות להמשך הפעלת העסק ותשלומי ההסדר.

 


 

סיכויי הסדר נושים פרטי בשלבים

הסדר נושים בשלבים הינו מהמקובלים ביותר והמהווה לרוב את נסיון החייב או החברה החייבת בפריסת חובותיה במקרים בהם אין לה אפשרות לבצע פריסה אחידה במועד ובאחוזים לכלל נושיה, וזאת בשל בעיה תזרימית.

כך יוצא כי הבחירה בהסדר עם נושה זה או אחר תהיה משיקולים שלרוב יצטער עליהם או החייב. התשלום יכול שיהיה למי שנחמד ומוכן לפריסה ארוכה ואף להפחית משמעותית את החוב או למי שילחץ את החייב בהצקות טלפוניות או בפגיעה בשמו הטוב של החייב וכו'.

חלק כאמור יבחרו לשלם למי שהם חושבים שיכול להיות להם כגורם עתידי חושב בעתיד הכלכלי באם ירצו להקים מחדש את עסקם או עסק אחר וזאת כדוגמת ספק אסטרטגי או בנק המאיים בהגבלה או תביעה.

גורם משמעותי בהסדרים אלה הינו גובה החובות של כל נושה ונושה. באם גובה החובות הינו בסכומים שאינם מעבר לשנת עבודה של החייב או עסק החייב, יתכן ויצליח בפריסה נכונה ובשלבים נכונים של הסדרים לפרוע חובותיו במספר שנים . במרבית המקרים בהם גובה החובות נאמד במאות אלפי שקלים, ימצא עצמו החייב מאבד את מקורותיו הכספיים האחרונים בנסיון להגיע להסדר עם נושה אשר עיקל חשבונו או עיכב רשיונו או עיקל מטלטליו.
הסיכון העיקרי בהסדר בשלבים ושאינו אחיד במועדיו ואחוזיו הוא כי תשלום לאחד יגרור אחרים להגיע וללחוץ החייב להסדרים ותשלומים שלא יוכל לעמוד בהם בין כה וכה.
לו יכול היה החייב או החברה החייבת לעמוד בהסדר אחיד לכל נושיה לא היתה נזקקת היא להסדר בשלבים. 

יש להבין כי הסדר בתיק אחד ובלא תוכנית אסטרטגית ברורה לסיום החובות הינה בגדר לחץ מאוד לא בריא ושריפת מקורות ואפשרויות החייב בהפטר עתידי מחובותיו.

החובות שטרם הגיע בהם החייב להסדרים צוברים ריבית וממתינים בהליכי גבייה עד להגעת החייב להסדר בהם או עד שיפעלו הנושים לגבייה נמרצת ובכך יביאו לקטיעת סיכויי ההסדר שעשה החייב עם אחרים.

במקרים מסויימים פועל החייב או החברה החייבת בגלגולים שונים של העסק החייב בנסיון לטשטש עקבותיו ולהתיש את נושיה. נסיון שכזה ימנע מהחייב להביא עצמו ביום מן הימים להפטר מחובות ובהנחה פסימית כי ההסדרים הנ"ל יכשלו לבסוף ולא יצליח הוא להשתלט על כל חובותיו והסדריו.
במקרה שכזה, ובמידה וייבחר החייב בהליכי פשיטת רגל אישית על מנת שיוכל בפתיחת "דף חדש" ייאלץ לחשוף בבקשת פשיטת הרגל את התנהלותו בתקופה שקודם להליך פשיטת הרגל בתצהיר ההסתבכות וכן לחשוף תשלומים שכבר שילם לנושים שונים על חשבון חובותיו.

זאת ועוד. במקרים בהם נעשים הסדרים בשלבים ישנו אף הסיכון כי במהלך הזמן יעשה החייב מהלכים עיסקיים קיצוניים בנסיון להציל את עיסקו או להרוויח סכומים גדולים בזמן קצר ובכך לנסות להיתגבר על הקשיים התזרימים ותשלומי ההסדרים. מקרה שכזה עלול להוביל אף לתוצאה ההפוכה והיא יצירת חובות חדשים ונוספים על אלה הקיימים גם כך.

כפי שיובהר בהמשך, הליך פשיטת הרגל הינו הליך שבבסיסו תום הלב של החייב ובין היתר העובדה כי החייב אינו יוצר חובות סדרתי ולא יצר חובות חדשים מאז המקרה שגרם לו לחובותיו.
כך יוצא כי במקרים בהם פעל החייב ביצירת הסדרים עם חלק מהנושים, יכול הדבר להיחשב בגדר העדפת נושים, קרי העדפת נושה אחד על פני אחר או על פני קבוצת נושים אחרת. במקרה שכזה יכול בית המשפט או כונס הנכסים הרשמי להורות על אי קבלת הבקשה או על ביטולו.

חשיבות רבה יש לעברו של החייב בניהול חובותיו קודם לבואו להליך פשיטת רגל, הליך אשר יכול להוביל החייב להפטר מחובות. לכן יצירת חובות נוספים וחדשים לאחר המקרה שהובילו למרבית חובותיו או למקרה החובות הראשוני, יכול להוביל לאי התאמה להליך פשיטת רגל ולסיכויי החייב להפטר מחובותיו האישיים באם לא יצליח בהסדרים בשלבים שינסה עם נושיו.

בחינת סיכויי ההסדרים אל מול הסיכונים כאמור לעיל, הם שצריכים לעמוד כנגד עיניו של החייב קודם לבחירתו את הדרך הנכונה.

פרקים נוספים בניהול החובות:

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד