זכרון דברים

עיסקת רכישה או מכירה של נכס יכולה להתחיל לעיתים בהסכם הידוע בשם "זכרון דברים".

 

חלק גדול בציבור ירכוש דירת מגורים מספר פעמים בודדות בחייו ויהיו אלה העיסקאות הפיננסיות הגדולות והמהותיות ביותר בחייו.


יחד עם זאת, ועל אף האמור לעיל, לא מעט מתייחסים לעיסקאות אלה כלאחר יד ובוחרים בעורך דינם רק בשל היכרותם איתו מהליכים אחרים או מהמלצה בתחום אחר. חשוב שלעורך הדין המייצג בעיסקת מקרקעין, פשוטה ככל שתיראה לצדדים, תהיה גישה והעמקה בתחום המקרקעין ויהיה הוא בקיא בבדיקת העיסקה וטיפול במקרים בהם תסתבך חלילה העיסקה.


מרבית עורכי הדין אינם ממליצים על עריכת זכרון דברים קודם להסכם מקרקעין וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן.


זיכרון דברים הינו מסמך שלו תוקף משפטי מחייב וכמוהו כחוזה לכל דבר ועניין.


זיכרון דברים אשר יכיל בתוכו את זיהוי הצדדים, זיהוי הנכס ומחיר העיסקה יכול שיחשב כהסכם מספיק ובמקרה בו הצדדים לא יצליחו להשלים את יתר פרטי העיסקה ולהגיע להסכם מכר מפורט ייחשב זכרון הדברים להסכם של ממש. טוב יעשו הצדדים לעיסקה אם יקצבו את תוקפו של ההסכם בזמן מוגדר אשר יפקע באם לא נחתם הסכם מכר מפורט עד לאותו מועד.

 

המסוכנות שבחתימה מקדימה על זכרון דברים היא העדר בדיקה מספיקה של הקונה את תנאי העיסקה, טיבה, טיב הנכס וסיכויי מימונו אותה. באם יתברר לקונה, רק לאחר החתימה כי אחד המרכיבים אינם לשביעות רצונו לא יוכל לחזור בו בנימוק שכזה וייחשב הדבר לחוסר תום לב במשא ומתן והוא עלול למצוא עצמו נתבע ע"י המוכר שבזמן שחלף יתכן והפסיד קונים פוטנציאליים אחרים.
כמו כן, במקרה ולא יגיעו הצדדים להסכמה על תנאי הסכם מפורט ישארו אלה עם זכרון הדברים המחייב ובהעדר ביטחונות מתאימים ופירוט מסודר ימצאו עצמם נשאבים למאב משפטי שעדיף להימנע ממנו, אלא אם תועלתו גדולה מסיכונו.

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד