הסדר הבראה לחברה והסדר אגב לבעלי החברה

בשנים האחרונות, ועם היקלעותן של חברות רבות לקשיים המעמידים בסימן שאלה ובסכנה את פעילות החברה, משתמשים יותר ויותר חברות "במנוף המשפטי" של הבראת החברה באמצעות הסדר נושים המחייב את כל נושיה, באמצעותו תוכל החברה לשקם עסקיה ופעילותה ולצאת לדרך חדשה ובדרך אגב אף לפתור את בעלי המניות מערבותם לחובות החברה.

 

התמודדות החברות בתקופה קשה זו יכולה להעשות באופן פרטי ופרטני ובאמצעות הסדר מחוץ לכותלי בית המשפט, ויכול שתעשה בתהליך "הבראת חברות" אשר מכונס כיום תחת סעיף 350 לחוק החברות תשנ"ט – 1999 ואשר מהווה "התאום החיתולי" והמצומצם של צ'פטר 11 בארה"ב.

סעיף זה בתוך חוק החברות מאפשר לחברה המעוניינת בקיום הסדר נושים, את האפשרות כי יינתן לה צו להקפאת ההליכים המשפטיים כנגדה וזאת כדי לאפשר לחברה "שקט תעשייתי" והאפשרות למימוש הצעתה להסדר, וזאת קודם "להתנפלות" נושיה אשר תביא לפירוקה.

יתרונות הליך ההבראה;

כמצוין לעיל, הליך הבראת החברה מכונס כיום תחת סעיף 350 לפקודת החברות ומותיר "כר פעולה" נרחב לעורך-דין החברה המבקשת את ביצוע ההסדר, להצגת סוגים שונים ואפשרויות מגוונות של הסדרים, המותאמים לסוגי נושיה, חובותיה, תחום עיסוק החברה ומרכיבים נוספים.
על החברה המבקשת לבצע הסדר מחייב לנושיה, לשכנע את מרבית נושיה כי ההסדר המוצע ייטיב עם מרבית נושיה ויקדם אותם לגביית החוב בדרך טובה ומהירה יותר, לעומת האלטרנטיבה של פירוק החברה, חיסולה העסקי ומכירת כל נכסיה.
יתרונות הליך ההבראה וההסדר המשפטי הם ברורים והנם כפועל יוצא משמירת החברה "כעסק-חי" ופעיל, תוך שמירת מוניטין החברה, קהל לקוחות החברה ועובדיה.
להליך ההבראה יתרון משמעותי וחשוב אף לבעלי מניותיה אשר לרוב הנם ערבים בערבות אישית לחלק מחובות החברה, ובאמצעות הליך ההבראה יכולים אף הם להימנע מלהיגרר להליכים משפטיים סבוכים וארוכים.

ביצוע בפועל של הליך ההבראה;


החברה אשר נקלעת לקשיים ועצם קיומה העסקי הינו בסכנה אשר עלולה לגרום לאחד מנושיה לפנות לבית המשפט בבקשה לפירוקה, רצוי כי תקדים ותפנה ב"הצעת הסדר" לבית המשפט המחוזי שבאזור סמכותו מקום מושבה של החברה.
יחד עם הצעת ההסדר יכולה וצריכה החברה לבקש את בית המשפט להפעיל סמכותו וליתן לה "צו הקפאת הליכים" כנגדה, לפיו במשך תקופה, שלא תעלה על תשעה חודשים, לא ניתן יהיה להמשיך או לפתוח בשום הליך נגד החברה, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיקבע.
הפרקטיקה מלמדת כי בתי המשפט לא נוטים להעניק תקופות הקפאה ארוכות ועושות זאת במשורה ולתקופות קצרות מדי תוך עמידה על התקדמות החברה במשא ומתן עם נושיה ותרומה ממשית של בעלי המניות לטובת ההסדר.


יצוין, כי צו הקפאת ההליכים כנגד החברה הינו אף באינטרס מרבית הנושים המבקשים להבטיח כי בתקופה בה תנסה החברה לאשר את ההסדר המוצע לנושיה, לא יתבצעו הליכים אשר ייתנו יתרון בלתי הוגן לנושה שיקדים לפעול כנגד החברה, וזאת אל מול הנושה הסובלני והממתין כי החברה תמצה את כל ניסיונותיה להבראה והסדר, ואשר יחסכו לנושה הסובלני הליכי גביה ומשפט יקרים וארוכים.


הצעת ההסדר, המוגשת לבית המשפט צריכה להכיל פרטים רבים וזאת יחד עם תוכנית מפורטת לפעילות החברה, במעמד צו ההקפאה, ולאחר גיבוש הסדר הנושים, תוך כדי פירוט כל חובות החברה וכל זכויותיה, נושיה, סוגי נושיה וההצעה לפירעון החוב אליהם, באילו אחוזים, ובכמה זמן.
הפרקטיקה מלמדת כי לחברה אשר כל נכסיה משועבדים לנושה ספציפי (כדוגמת בנק מסוים), עדיף כי תקבל מראש את הסכמתו להצעת הסדר הנושים, או לכל הפחות לניסיון כאמור, וזאת קודם לפנייה לבית המשפט.


פעולה זו תחזק את סיכויי החברה שבית המשפט יאפשר לה את ניסיון ההסדר ובהמשך לכך אף את צו הקפאת ההליכים.
זאת ועוד, במעמד הבקשה לצו הקפאת ההליכים אשר מוגש יחד עם ההצעה להסדר יש לציין שמותיהם של מי שהביעו הסכמתם להיות לחברה כ"נאמן" ו/או "מנהל מיוחד" (לרוב יהיו אלה עו"ד ו/או רו"ח) ואשר ישמרו כי בתקופת צו הקפאת ההליכים לא תגדיל החברה את חובותיה ו/או תבצע הליך אשר יסכן אותה או את נושיה.


באם יצלח ההסדר, אך פרעונו יהא בתשלומים, אזי סביר יהיה אם יישאר הנאמן ו/או המנהל המיוחד בתפקידם עד לאחרון תשלומי ההסדר.
בשנים האחרונות דורשים בתי המשפט כי יחד עם הצעת ההסדר תציג החברה אף את תרומת בעלי המניות של החברה להסדר הנושים.


תרומה זו יכול שתהא בסכום כספי, ויכול שתהא בנכס או בערבות, ובכל מקרה יהיו עניינים אלה תלויים מאוד באינטרס החברה, עובדיה, נושיה, וכמובן בעלי מניותיה המעונינים בהמשך פעילות החברה, ובפרנסתם התלויה בה.
במהלך תקופת הקפאת ההליכים תמשיך ותפעל החברה "כעסק-חי" ובו בזמן תכנס החברה אסיפות נושים לפי סוגיהם ותקיים הצבעות מבוקרות תוך ניסיון לשכנע את הנושים השונים כי ייטב להם לקבל את הצעת ההסדר, מכל חלופה משפטית אחרת.

 

מהן חלופות החברה המעונינת בשיקומה;


מטרתה העיקרית של חברה המעונינת בשיקומה, היא השארתה של החברה "כעסק-חי" ופעיל לרבות שמירת נכסה העיקרי של החברה ובין היתר מבנה החברה, והמוניטין שצברה במשך שנים רבות.
מטרתה זו של החברה לא תוכל להתממש באם "תפורק" החברה בידי אחד מנושיה.


לחברה המאמינה ביכולתה לשקם עסקיה יש למעשה שתי אפשרויות של ממש בשיקומה:

 

האפשרות הראשונה שיש לחברה, הינה האפשרות המשפטית והמחייבת לכל נושיה, כפי שנדונה כאן בקצרה.
האפשרות השניה הינה הסדר נושים ללא פיקוח בית המשפט.


המקרים הידועים של הסדרים שנעשו בדרך זו אם של חברות כמו "ארקיע" ו"כור".
היתרון של הסדר פרטי ופרטני ומחוץ לפיקוח בית המשפט נובע בעיקר מאי ההזדקקות להליכים משפטיים מסובכים.


ביתרונה זה נמצא אף חסרונה העיקרי והוא כמובן האפשרות ללחץ מצד נושים אשר לא הצטרפו להסדר או שלא ידעו עליו, והסיכון הוא כי נושים אלה יערערו את יציבות ההסדר והם אלה שיגרמו לפירוקה.
אין ספק כי שימוש רחב יותר של חברות הנקלעות לקשיים והמאמינות במוניטין ובעסקי החברה, בכלי המשפטי של הסדר נושים וצו הקפאת ההליכים, יכול שיקדם עסקים וחברות רבות ליציאה ממשברים תוך האפשרות והתקווה לימי עסקים טובים יותר.

 

 

פרקים נוספים בניהול החובות:

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד