בית הדין הרבני או משפחה

הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושי בני זוג, כמו מזונות אישה, משמורת ילדים וחינוכם, ענייני רכוש, מסורה באופן מקביל הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני.
 

בית הדין הרבני, פועל על פי המשפט העברי, ובית המשפט לענייני משפחה, פועל על פי חוקי המשפט הישראלי ועל פי פסיקות מנחות של בית המשפט העליון.
 

התפיסה הרווחת, היא שבית הדין הרבני נוטה בפסיקותיו לטובת הגברים, בעוד שבית המשפט לענייני משפחה נוטה בפסיקותיו לטובת הנשים. כך פועל בישראל "מירוץ הסמכויות", שבמסגרתו כל אחד בני הזוג ממהר לפנות לערכאה הנוחה לו כדי להשיג יתרון לכאורה.
 

יצויין כי מזונות ילדים יהיו לעולם בסמכותו של ביהמ"ש לענייני משפחה, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת של שני בני הזוג כי מזונות הקטינים יידונו בפני ביה"ד.
 

בעוד שענייני משמורת ילדים כרוך מעצם טבעו בתביעת הבעל לגירושין ואין הבעל צריך לכרוך עניינים אלו באופן מפורש, הרי שביתר העניינים - היינו בסוגיית מזונות האישה, וענייני הרכוש, על מנת שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט יחודית נדרשת כריכה מפורשת.
 

על פי הדין, כאשר אחת משתי הערכאות בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה קנתה סמכות לדון בעניין שנתבע בפניה, לא תדון באותו העניין הערכאה האחרת אף אם נתונה לה סמכות מקבילה (בג"ץ פלמן).
 

מירוץ הסמכויות אינו מסתיים דווקא בניצחון הזמן והמקום ויש חשיבות רבה למספר מבחנים שתביעה כרוכה תעבור כדי שבית הדין יהיה מוסמך לדון בה שאחרת תעבור הסמכות לידי בית המשפט לענייני משפחה.
 

מבחנים אלה מבהירים כי מעתה יש להקפיד לכתוב בתביעות הגירושין, שענייני המזונות והרכוש נכרכו בהן, את שיעור ההשתכרות האמיתי ואת מלוא היקף הרכוש, וכן לצרף לכתב התביעה את מלוא המסמכים הדרושים, לרבות טופס הרצאת פרטים, שאם לא כן, כריכת ענייני המזונות והרכוש עשויה להיחשב ככריכה שאינה כדין ונעדרת כנות, באופן שבית המשפט לענייני משפחה ירכוש סמכות לדון בעניינים אלה, במסגרת תביעות מאוחרות יותר.
 

על מנת לבחור את הדרך הנכונה והגשה שתעמיד הדברים בצורה ברורה יש להקדים ולבחור את המייצג המקצועי והמתאים לביצוע הדברים.

© Daronet LTD.
עבור לתוכן העמוד